גמילה מקנאביס לבד: מה באמת קורה בשבועיים הראשונים

אפשר להפסיק לעשן קנאביס לבד. הרבה אנשים עושים את זה, וזה עובד להם. בגמילה מקנאביס אין סכנה רפואית כמו בגמילה מאלכוהול או מכדורי הרגעה, אבל השבועיים הראשונים קשים יותר ממה שרוב האנשים מצפים, ופעמים רבות שם נשברים. אם תדע מראש מה מצפה לך, יהיה לך הרבה יותר קל לעבור את זה.

אני עובד עם אנשים שמעשנים כל יום כבר שנים, ועם אנשים שהתחילו לעשן לפני השינה "רק כדי להירדם". רובם ניסו להפסיק לבד לפחות פעם אחת לפני שהגיעו אליי. ברוב המקרים הניסיון לא נכשל בגלל חוסר רצון. הוא נכשל כי הם לא ידעו מה הולך לקרות להם.

האם אפשר להיגמל מקנאביס לבד?

כן, במיוחד אם אתה מעשן בעיקר כדי להירגע או להירדם, אם אין לך בעיה נפשית שמתבטאת ביתר שאת כשאתה לא מעשן, ואם יש סביבך כמה אנשים שאפשר לדבר איתם.

לפני שמתחילים, כדאי להחליט מה בעצם המטרה. לא כולם רוצים להפסיק לגמרי. יש מי שרוצה לחזור לעשן רק בסופי שבוע, יש מי שרוצה פשוט להפסיק לעשן בבוקר. המטרה שלך היא ההחלטה שלך, אבל כדאי שתהיה ברורה לך לפני שיוצאים לדרך.

המשפט שאני שומע הכי הרבה ממי שניסה לבד הוא שהקרייבינג במהלך היום לא היה הבעיה. הבעיה הייתה הלילות: הקושי להירדם, ההתעוררויות באמצע הלילה והחלומות שחזרו וביתר שאת.

מה מרגישים בגמילה מקנאביס?

התסמינים מתחילים בדרך כלל יום עד שלושה ימים אחרי ההפסקה. השיא מגיע בין היום השני ליום השישי, אבל רוב התסמינים חולפים תוך שבוע עד שבועיים. כך מצא מחקר שליווה מעשנים קבועים במשך ההפסקה.

מה שהכי מורגש:

עצבנות וכעס שמופיעים בלי סיבה ברורה. אנשים מספרים שהם מתפרצים על בני הזוג שלהם או על הילדים בגלל דברים קטנים.

קשיי שינה. קשה להירדם, השינה שבירה, ויש חלומות חיים ומטרידים מאוד. אצל חלק מהאנשים זה נמשך יותר משאר התסמינים. השינה היא בדרך כלל הדבר שמחזיר אנשים לעשן.

חרדה ואי שקט. תחושה כללית שמשהו לא בסדר, קשה לשבת במקום אחד.

ירידה בתיאבון, ולפעמים כאבי בטן.

זה לא נעים, אבל זה לא מסוכן. וחשוב לזכור שזה זמני וזה חולף!

איך מתכוננים להפסקה?

בוחרים תאריך, לא "מחר". כדאי לבחור שבוע עם פחות לחץ, לא שבוע של הגשת פרויקט או של אירוע משפחתי. ושווה לחשוב גם על היום שבו מתחילים. יש מי שעדיף לו להתחיל בסוף שבוע, בלי עבודה, כדי לעבור את הימים הראשונים בשקט. ויש מי שעדיף לו דווקא תחילת שבוע, כשיש עבודה ותעסוקה, כדי לא לטפס על הקירות בבית.

מנקים את הבית. מוציאים את מה שנשאר, את ניירות הגלגול, את הגריינדר ואת המצית מהמגירה. כשאין שום דבר בהישג יד, לרגע הקשה יש זמן לעבור לפני שעושים משהו.

מתכננים את השעה הקשה. לרוב האנשים יש שעה אחת ביום שבה הם תמיד מעשנים: אחרי העבודה, אחרי שהילדים נרדמים, לפני השינה. את השעה הזאת צריך לתכנן ולמלא מראש במשהו אחר. הליכה, מקלחת, שיחת טלפון. משהו מוחשי, ולא "אני אחזיק מעמד".

מספרים למישהו אחד. לא צריך לספר לכולם. מספיק אדם אחד שיודע, ושאפשר לשלוח לו הודעה כשקשה. זה גם מוסיף תחושת מחויבות להחלטה.

מחליטים מראש על הפסקה בבת אחת או על הפחתה הדרגתית. לאנשים שמעשנים כמויות גדולות, הפחתה לפני ההפסקה המלאה יכולה לרכך את התסמינים. לאחרים עדיף לחתוך. שתי הדרכים לגיטימיות.

מה עושים כשלא מצליחים לישון?

שומרים על שעה קבועה של קימה, גם אחרי לילה גרוע. נמנעים מקפאין אחרי הצהריים. מתאמנים במהלך היום, לא בערב. ומוותרים על הציפייה שהשינה תחזור מהר. היא תחזור, אבל לוקח לה זמן.

לפעמים חלק מההכנה הוא פגישה עם פסיכיאטר מומחה להתמכרויות, שנותן טיפול תרופתי לתקופת הגמילה הראשונית בלבד, כדי לעזור בשינה ולהרגיע בעת הצורך.

אם אחרי כמה שבועות עדיין אין שינה בכלל, זה הזמן לפנות לרופא. לא לחזור לעשן.

למה דווקא אחרי השבועיים הראשונים חוזרים לעשן?

הרבה אנשים לא נופלים בשבוע הראשון, כשהכי קשה. הם נופלים אחרי חודש, כשנדמה להם שכבר אפשר "רק פעם אחת".

ההיגיון מובן. התסמינים עברו, השינה חזרה פחות או יותר, והגוף כבר לא צועק. בדיוק אז נעלמת גם הערנות ונכנסת שאננות. מגיע ערב רגיל, יום קצת מבאס, חברים שמעשנים, ואין שום דבר שמזכיר למה התחלת. ומחקר שליווה אנשים שניסו להפסיק לבד מצא שרוב הפעמים שבהן עישנו שוב היו בחברה, או כדי להתמודד עם מצב רוח רע.

לכן את התוכנית לא בונים רק לשבוע הראשון. כדאי להחליט מראש מה עושים בערב הראשון שבו מציעים לך, ומה עושים ביום הראשון שבו מרגיש שזה "כבר לא בעיה". מי שמגיע לרגע הזה עם תשובה מוכנה, הרבה פחות נגרר אחריו.

מעדתי. זה אומר שנכשלתי?

לא. רוב האנשים שהפסיקו לעשן בסוף לא הצליחו בניסיון הראשון. מעידה לא מוחקת את הימים שעברו, והיא נותנת מידע חשוב: מה היה הטריגר, באיזו שעה, אחרי איזה אירוע. מי שלומד מהמעידה מתקדם, ומי שמסיק ממנה "אני לא מסוגל" חוזר לנקודת ההתחלה.

כשמטופל מגיע אליי אחרי מעידה, אנחנו עושים מעין ניתוח של המעידה (Relapse Autopsy). מנתחים את השתלשלות האירועים, מה קרה בחוץ ומה קרה בפנים, ומוציאים מזה את המידע שיעזור למנוע את המעידה הבאה. ניגשים לזה בסקרנות ובלי ביקורת.

מתי כדאי לפנות לעזרה מקצועית?

• כשניסית להפסיק כמה פעמים וחזרת כל פעם באותה נקודה.
• כשהעישון מכסה על משהו אחר: חרדה, דיכאון, טראומה, קשיי שינה שהיו שם עוד לפני הקנאביס.
• כשמופיעות מחשבות לא רגילות, חשדנות או תחושת ניתוק. במקרה כזה צריך לפנות לפסיכיאטר בהקדם.
• כשהעישון פוגע בעבודה, בזוגיות או במצב הכלכלי, ואתה כבר לא בטוח מה המטרה שלך.

רוצה לבדוק לבד איפה אתה עומד? יש כאן שאלון קצר על שימוש בקנאביס.

טיפול לא דורש להפסיק לפני שמתחילים, ולא מחייב אותך להפסיק לגמרי. הוא נותן לך מקום לבדוק מה אתה רוצה, ולתכנן איך להגיע לשם.

שאלות נפוצות

רוצים לדבר על זה?

אם ניסית לבד ולא הצלחת, או שאתה רוצה לבנות תוכנית לפני שאתה מתחיל, אפשר לקבוע שיחת היכרות קצרה בחינם. אני מקבל מטופלים בתל אביב ובאונליין.

על הכותב: חגי צחור, עובד סוציאלי קליני (MSW), מספר רישום 40672, בוגר התוכנית להכשרת מומחים לטיפול בהתמכרויות של ICA. עובד בתחום ההתמכרויות מאז 2014. עוד עליי

מקורות: Budney, A. J. et al. (2003). The time course and significance of cannabis withdrawal. Journal of Abnormal Psychology. Buckner, J. D. et al. (2013). Cannabis use during a voluntary quit attempt: An analysis from ecological momentary assessment. Drug and Alcohol Dependence.